Tosafot Bava Batra 72b – תוספות בבא בתרא עב:‏ – Shas HaMeforash

וְאֶלָּא קַשְׁיָא הוֹאִיל וְיוֹנְקִין מִשְּׂדֵה הֶקְדֵּשׁ. אֶלָּא רַבִּי שִׁמְעוֹן לְדִבְרֵיהֶם דְּרַבָּנַן קָאָמַר לְהוּ לְדִידִי כִּי הֵיכִי דְּמוֹכֵר בְּעַיִן רָעָה מוֹכֵר מַקְדִּישׁ נָמֵי בְּעַיִן רָעָה מַקְדִּישׁ וְשַׁיּוֹרֵי מְשַׁיַּיר לְדִידְכוּ אוֹדוּ לִי מִיהָא דְּלֹא הִקְדִּישׁ אֶלָּא חָרוּב הַמּוּרְכָּב וְסַדַּן הַשִּׁקְמָה וְאָמְרִי לֵיהּ רַבָּנַן לָא שְׁנָא. בְּמַאי אוֹקֵימְתָּא לַהּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אֵימָא סֵיפָא וְלֹא עוֹד אֶלָּא אֲפִילּוּ הִקְדִּישׁ אֶת הָאִילָנוֹת וְחָזַר וְהִקְדִּישׁ אֶת הַקַּרְקַע כְּשֶׁהוּא פּוֹדֶה פּוֹדֶה אֶת הָאִילָנוֹת בְּשׇׁוְיֵיהֶן וְחוֹזֵר וּפוֹדֶה בֵּית זֶרַע חוֹמֶר שְׂעוֹרִים בַּחֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כָּסֶף. וְאִי ר׳רַבִּי שִׁמְעוֹן לֵיזִיל בָּתַר פִּדְיוֹן וְנִיפַּרְקוּ אַגַּב אַרְעַיְיהוּ דְּהָא שָׁמְעִינַן לֵיהּ לר״שלְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָזֵיל בָּתַר פִּדְיוֹן. דְּתַנְיָא ^אמִנַּיִן לַלּוֹקֵחַ שָׂדֶה מֵאָבִיו וְהִקְדִּישָׁהּ וְאַחַר כָּךְ מֵת אָבִיו מִנַּיִן שֶׁתְּהֵא לְפָנָיו כִּשְׂדֵה אֲחוּזָּה ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר {ויקרא כ״ז:כ״ב} וְאִם אֶת שְׂדֵה מִקְנָתוֹ אֲשֶׁר לֹא מִשְּׂדֵה אֲחוּזָּתוֹ שָׂדֶה שֶׁאֵין רְאוּיָה לִהְיוֹת שְׂדֵה אֲחוּזָּה יָצְתָה זוֹ שֶׁרְאוּיָה לִהְיוֹת שְׂדֵה אֲחוּזָּה דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מִנַּיִן לַלּוֹקֵחַ שָׂדֶה מֵאָבִיו וּמֵת אָבִיו ואח״כוְאַחַר כָּךְ הִקְדִּישׁ מִנַּיִן שֶׁתְּהֵא לְפָנָיו כִּשְׂדֵה אֲחוּזָּה תַּלְמוּד לוֹמַר וְאִם אֶת שְׂדֵה מִקְנָתוֹ אֲשֶׁר לֹא מִשְּׂדֵה אֲחוּזָּתוֹ שָׂדֶה שֶׁאֵינָהּ שְׂדֵה אֲחוּזָּה יָצְתָה זוֹ שֶׁהִיא שְׂדֵה אֲחוּזָּה. וְאִילּוּ רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן הֵיכָא דְּמֵת אָבִיו וְאַחַר כָּךְ הִקְדִּישָׁהּ ^בלָא צְרִיכִי קְרָא כִּי אִצְטְרִיךְ קְרָא הֵיכָא דְּהִקְדִּישָׁהּ וְאַחַר כָּךְ מֵת אָבִיו. מְנָא לְהוּ אִי מֵהַאי קְרָא אֵימָא לְכִדְרַבִּי מֵאִיר הוּא דַּאֲתָא אֶלָּא לָאו מִשּׁוּם דְּאָזְלִי בָּתַר פִּדְיוֹן. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק לְעוֹלָם בְּעָלְמָא רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן לָא אָזְלִי בָּתַר פִּדְיוֹן וְהָכָא קְרָא אַשְׁכַּחוּ וּדְרוּשׁ א״כאִם כֵּן לִכְתּוֹב קְרָא וְאִם אֶת שְׂדֵה מִקְנָתוֹ אֲשֶׁר לֹא אֲחוּזָּתוֹ אִי נָמֵי שְׂדֵה אֲחוּזָּתוֹ מַאי אֲשֶׁר לֹא מִשְּׂדֵה אֲחוּזָּתוֹ אֶת שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לִהְיוֹת שְׂדֵה אֲחוּזָּה יָצְתָה זוֹ שֶׁרְאוּיָה לִהְיוֹת שְׂדֵה אֲחוּזָּה. אָמַר רַב הוּנָא חָרוּב הַמּוּרְכָּב וְסַדַּן הַשִּׁקְמָה תּוֹרַת אִילָן עָלָיו וְתוֹרַת קַרְקַע עָלָיו תּוֹרַת אִילָן עָלָיו ^גדְּהֵיכָא דְּאַקְדֵּישׁ אוֹ זַבֵּין שְׁנֵי אִילָנוֹת וְהַאי יֵשׁ לוֹ קַרְקַע תּוֹרַת קַרְקַע עָלָיו ^דדְּלָא מִזְדַּבַּן אַגַּב אַרְעָא. וְאָמַר רַב הוּנָא עוֹמֶר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סָאתַיִם תּוֹרַת עוֹמֶר עָלָיו וְתוֹרַת גָּדִישׁ עָלָיו תּוֹרַת עוֹמֶר עָלָיו ^הדִּשְׁנֵי עוֹמָרִים שִׁכְחָה שְׁנַיִם וָהוּא אֵינָן שִׁכְחָה. תּוֹרַת גָּדִישׁ עָלָיו דִּתְנַן ^ועוֹמֶר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סָאתַיִם שְׁכָחוֹ אֵין שִׁכְחָה. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ חָרוּב הַמּוּרְכָּב וְסַדַּן הַשִּׁקְמָה בָּאנוּ לְמַחְלוֹקֶת רַבִּי מְנַחֵם (בַּר) יוֹסֵי וְרַבָּנַןמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות ערכים וחרמים ד׳:כ״ח
סמ״ג מצוות עשה קל״א

^ב רמב״ם הלכות ערכים וחרמים ד׳:כ״ח
סמ״ג מצוות עשה קל״א

^ג רמב״ם הלכות ערכים וחרמים ד׳:י״ז

^ד רמב״ם הלכות מכירה כ״ו:ג׳
סמ״ג מצוות עשה פ״ב
טור חושן משפט רט״ו:ה׳
שולחן ערוך חושן משפט רט״ו:ה׳

^ה רמב״ם הלכות מתנות עניים ה׳:י״ד

^ו רמב״ם הלכות מתנות עניים ה׳:י״ח

לדבריהם דרבנן – ולא מצי למימר דסברא דנפשיה קאמר דהא לדידיה אפילו הקדיש אילן לא הקדיש קרקע כדקתני בברייתא כ״ש דלא הקדיש עם השדה קרקע הצריך לאילן כדפרישית לעיל. הכי גרסינן ואילו רבי יהודה ור״ש הקדיש ואח״כ מת אביו כשדה אחוזה דמיא – ולא גרסינן היכא דמת אביו ואח״כ הקדישה לא צריך קרא דשפיר צריך קרא לכך אלא ר׳ יהודה ור״ש דידעי מסברא דהוא הדין הקדישה ואח״כ מת אביו משום דאזלי בתר פדיון אלא בהשולח (גיטין דף מח.) גרסינן ליה והסופרים טעו וכתבו גם כאן. קרא אשכחו ודרוש – ה״נ הוה מצי למדחי דבהא פליגי רבי יהודה ור״ש סברי קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי ולא איצטריך קרא למת אביו ואחר כך הקדישה דהא לגמרי הוה שדה אחוזה דהא בחיי האב לא היה לו כי אם פירות ולא איצטריך קרא אלא להקדישה ואח״כ מת אביו ולא משום דאזלי בתר פדיון ורבי מאיר סבר כקנין הגוף דמי ואיצטריך קרא למת אביו ואחר כך הקדישה שלא ירש כלום דמעיקרא נמי היתה שלו והכי הוה בעי לאוקמי פלוגתא בסוף השולח (שם).רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון